עוד מעט זה פורים אז למה שלא תהנה מזה? עליתי על כיסא... כולי התרגשות לראות את התחפושות, לראות את יעלי מתרגשת מזה...אבל במקום תחפושות מצאתי משהו הרבה יותר מרגש!!!
מצאתי בובות שתפרתי לפני יותר מ-10 שנים לדעתי, בחיי שכבר שכחתי מהן. וההתרגשות שלי הייתה עוד יותר גדולה.
יעל התלהבה אפילו יותר, שפתאום יש בבית בובות ממש מגניבות , כאלה שהיא לא ראתה בשום מקום. כל בובה שהוצאתי הצרחות התלהבות הלכו וגברו. אחר כך כשאורי הגיעה וגילתה את הבובות ישר צעקה: בילביל!!! (יש שם בובה אחת עם צמות כתומות...ממש בילבי..חחח)
אז החלטתי לשתף גם אתכם ביצירה הישנה שעשתה היום קאמבאק לכמה שעות וחזרה מייד לארון לפני שיפרקו לה את הצורה חחח
זאת הבובה הראשונה שהכנתי, שיצאה פשוט מושלמת מכולן, השתמשתי בשאריות של בדים שמהם תפרתי בגדים במסגרת קורס תדמיתנות, בדים מיוחדים ואיכותיים.
וזאת בילביל- זאת אומרת בילבי...ככה אורי החליטה שקוראים לה... :-)
בובות מהממות, במיוחד הראשונה - כל כך הרבה עדינות יש בהבעת הפנים שלה. רק שלא ישכחו בארון לעוד 10 שנים.
השבמחקוואו! מקסימות! למה להחזיר לארון?!?! בובות מתקלקלות בארון! הן צריכות חום וחיבוקים של ילדות קטנות ואוהבות...
השבמחקכמה את מוכשרת!!!! בכל פעם אני מגלה עוד משהו ועוד משהו ועוד משהו שאת עושה... והכל בכל כך הרבה טוב טעם והשקעה ומושלמות!!! התאהבתי בבובות האלה!!!! את חייבת להמשיך! :)
השבמחק