יום חמישי, 22 באפריל 2010

בלוג קנדי מהמממם אצל נתנאלה...

בעל הבית השתגע!!!
נתנאלה מציעה לכל מי שרק רוצה....בלוג קנדי משהו משהו....
ההגרלה בתאריך 1.5.2010 ואני רוצה...רוצה...רוצה... יש שם מגנוליות שאני כל כך אוהבת...דפים שווים במיוחד...פרחים של פרימה , סרטים, אטבי כביסה בסגנון וינטג'. פאנצ'...
(כבר אמרתי שאני אני רוצה...רוצה...רוצה...????)
בבקשה תחזיקו לי אצבעות (וגם ברגליים אם זה לא קשה לכם...

וכנסו ..תראו ...אחלה בלוג, אחלה חנות...כבר פירגנתי לחנות שלה ולבית היפה....ואפילו זכיתי בהגרלה הקודמת שלה... אבל אני רוצה ...רוצה..רוצה.. שוב....

זה הקישור לבלוג שלה
ותמונה של "שקית ההפתעות" הזו..

יום שני, 19 באפריל 2010

יום העצמאות 62 למדינתינו הקטנה-גדולה

ישראל שלי חוגגת 62

אנחנו היום בעיצומו של יום הזיכרון לחללי צה"ל ופעולות האיבה, ומהשנה הזאת היום הזה עצוב יותר, כואב מאד.
לפני חצי שנה נהרג בן דודי היקר אליסף חיים, הוא נהרג בתאריך 20.9.2009 ב' בתשרי תש"ע -מוצאי ראש השנה.

אליסף היה מגיסט בגבעתי, חייל מצטיין, בחור עניו רציני, אחראי, ערכי ויסודי, יהלום אמיתי.
ילד קסם, בן בכור לזוג הורים מדהימים, אח לשלושה אחים נפלאים, 4 יהלומים אמיתיים, משפחה לתפארת מדינת ישראל!!!
כואב נורא והלב נקרע לגזרים מצער...לצערי הרב אני לא איתם היום, לא הסתדר לי לנסוע, אבל הם בליבי תמיד .

בערב נחגוג את יום העצמאות,
תמיד חשבתי שזה אכזרי מאד, שהיו צריכים לדחות את זה ביום אחד, לתת לנשמה להתאוורר קצת מכל העצב והכאב הבלתי נתפס הזה.

לכבוד יום העצמאות אני מעלה פוסט עם עבודה שהכנתי בשנה שעברה- אלבום דיסקים עם תמונות מהפיקניק של יום העצמאות ...אמנם לא היינו בהרכב מלא. אבל היה כיף .
משום מה אין לי את הצילום של ה"עמוד" הראשון של האלבום, (יש מצב שמחקתי אותו בטעות...)
אני יכולה לספר לכם שהוא בגוון כחול ותכלת, וכתוב עליו בכסף :"ישראל שלי חוגגת 61"



















יום שישי, 9 באפריל 2010

ציור קיר

וואו, מזמן לא ציירתי על קירות, אני אפילו לא זוכרת מתי הייתה הפעם האחרונה, ולצייר באופן כללי לא ציירתי כבר שנה. פשוט בגלל שמצאתי אהבה חדשה והיא העיצוב אלבומים,
בחופשת הפסח הייתי בירושלים, וביום האחרון אולי שעתיים לפני שהייתי צריכה לנסוע הבייתה, התקשרתי לחברתי זיווה לקשקש...וככה איך שאנחנו מדברות היא מספרת לי שהבן שלה התחיל לצייר על הקיר והסתבך עם זה וביקש ממנה להזמין אותי לבוא לעזור לו עם זה. כשהיא שמעה שאני בירושלים היא אמרה לי: קדימה, עלי על מונית ובואי..
הגעתי אליה ומייד התחלתי בשיפוצים..חחח, התחלתי בעצם את כל הציור מחדש. כל חצי שעה בערך מישהו נכנס לחדר והתלהב, וחברתי כל פעם אומרת לי: וואי הוא ישתגע מזה, הוא לא מצפה לזה בכלל..
התוצאה יצאה כל כך יפה, השדון יצא כזה חמוד, במיוחד כשהוספתי לו שן כמו של יעל האחיינית שלי...וגם הנמשים הוסיפו עוד מתיקות...
אמרתי לחברה שלי שהיא חייבת לצלם את התגובה שלו, אני חייבת לראות את זה...כשניר הבן שלה חזר בערב מהצבא, החדר חיכה לו מסודר, הוא נכנס לחדר, הניח את התיקים שלו ויצא, ולא הבין למה אתחותו מצלמת אותו בוידאו. אחותו אמרה לו שמחכה לו הפתעה בחדר, הוא נכנס לחדר ולא מצא כלום, אפילו לא הרים את העיניים אל הקיר...הילה אמרה לו: מה לא ראיתי? והוא לא הבין מה היא רוצה ושוב נכנס לחפש. חיפש במיטה, חיפש במקרר חיפש על הריצפה...ורק על הקיר הוא לא הסתכל...ואז הוא הרים את העיניים והתחיל לצרוח משמחה, אבא שלו בחדר השני באמצע פגישת עבודה צוחק, והלקוח שלו לא מבין מה הצעקות האלה...אחר כך הוא התקשר להודות לי ואמר שזה יצא מקסים, שהוא אפילו לא יכל לדמיין בחלומות שלו שיצא לו כזה שדון.
אז תתחדש ניר ותהנה!!!

אני מעלה תמונות כדי שתוכלו להתרשם
התמונה הראשונה זה מה שניר התחיל לצייר והפסיק באמצע

פה כבר רואים התחלה של צביעה שלי ברגל של הפטריה

זה הציור המקורי,
וזאת התוצאה הסופית -אחרי שסיימתי לטפל בחמוד הזה...

נכון שיצא בונבון?!