מתנות לסוף שנה

הכנתי מתנות לסוף שנה לגן של חברה טובה.

צילמתי את כל הילדים (חוץ מילד אחד שהיה חסר)

והכנתי לכולם אלבומים. כל האלבומים עוצבו בדיוק אותו הדבר.

לבנות בורוד וחום

לבנים בתכלת וחום

סוף סוף תמונות מהמסיבה

סוף סוף קיבלתי את הדיסק עם התמונות המשגעות שצילם חברי היקר תמיר נוי.

אני מעלה כמה תמונות...מקווה שתצליחו להתרשם ממה שהיה במסיבה...

זה הסידור פרחים שעשיתי.
זו פינת הצילום עם הבאנר שהכנתי. לא יאומן אבל הייתה קצת רוח ביום הכי חם אי פעם...

שרשרת שהכנתי לקישוט מעץ לעץ...


אמא שלי מגיעה ורואה את כולם מחכים לה...
לא מאמינה...עשו לה הפתעה....

עכשיו היא ממש בשוק...חחח
אמא יקרה לי...
אמא ואבא...זוכרים את תמונות החתונה מהאלבום? טוב...עברו כבר 39 שנים מאז...

גם אני אותך!!!!

זהו נגמר פרק יום ההולדת, אפשר לחזור לשיגרה...

האלבום של אמא שלי

סוף סוף אני יכולה להעלות את התמונות של האלבום,

סיימנו את עניין המסיבה... בקרוב מאד התמונות!!!

אבל קודם כל נתחיל עם האלבום

הכריכה:

כסף לקנות אלבום ממש לא היה לי, ואז הגיע הרעיון הראשון- לקחתי קלסר גדול, הכנתי לו תוספת של קרטון קשיח אפור, יותר רחב בלפחות 10 ס"מ. הדבקתי בחלק הפנימי עוד רצועה כדי להשלים את החסר שלא יהיו לי הבדלי גובה. עטפתי הכל בבריסטול חום ואז נתקעתי. לא ידעתי איך לעצב את הכריכה.

מה שכן היה לי ברור זה שעל הכריכה חייבים להיות שושנים אדומות, לאמא שלי (למי שעדיין לא יודע) קוראים שושנה. ולכן, רציתי שיהיה קשר ישיר בין האלבום אליה (חוץ מזה שהוא כולו מורכב מתמונות שלה).

אחרי שבועיים נזכרתי שיש לי בתיקיית הבריסטולים שלי, נייר מיוחד שקניתי לפני המון שנים, הוא מעוטר בשושנים אדומות במרקם של קטיפה ... משהו מיוחד שאז עלה לי המון כסף ולכן התקמצנתי עליו ולא נגעתי בו מאז...הנה הגיע לו השימוש הכי ראוי שיכול להיות!.

חרשתי את כל העיר וחנויות הפרחים בחיפוש אחר שושנים אדומות שלא יהיו זולות במראה וגבוהות במבנה, ולא מצאתי כלום בשום מקום. לבסוף במשביר לצרכן, על איזה מדף מאד גבוה שהיה ממש קל לפספס, ראיתי זר ורדים לבנים עם גוון קצת וורדרד. קניתי אותו. באתי הביתה וצבעתי אותו באדום עם בורדו ושחור כדי להקנות לו מראה עשיר. הוספתי גם מעט ווש של מן זהב מוכסף שהוסיף לפרחים נצנוץ קל מאד...

כמובן שאת הבלינג בניתי והדבקתי לבד, (בלינג למי שלא מכיר ומתמצא זה קישוטי הפנינים המסולסלים) .

זה הדף הראשון שפותח את האלבום, רציתי שיהיה כמו סיפור...

הדוגמה עם הרקע עשויה מאמבוסינג שקוף עם הדגשה מסביב של דיו דיסטרס ירוק. פרח לבן שצבעתי את הקצוות שלו במעט סגול כדי שיתאים לדף. הדף התחתון הוא בריסטול לבן עבה שעליו עברתי עם דיו דיסטרס סגול בעזרת ספוגית.
עשיתי סוג של מחקר, כדי לחפש כל מיני דברים מעניינים שקרו בשנת 1950 שבה אמא נולדה. הורדתי קצת תמונות מהאינטרנט. צילמתי תמונות מתוך סיפרי היסטוריה שמסכמות את 50 השנים הראשונות של המדינה...
זה הדף של הכפולה שלו. המשך לציוני הדרך של אותה השנה.
ניסיתי לדלות רסיסי מידע מהאחים של אמא שלי על הילדות שלה, לנסות לגרד משהו...זכרונות, לדעת איך היא הייתה כילדה, כנערה...זה לא יאומן, הם עשרה אחים ואחיות, ולאף אחד לא היה שום דבר לתת לי...אז ככה מהקצת שאני יודעת הרכבתי משהו נחמד...
אלו התמונות הראשונות שיש לאמא . הראשונה ממש היא תמונת מחזור כנראה מכיתה ו'. (תמונה תחתונה מימין) אמא שלי יושת בשורה הראשונה התחתונה מצד ימין , ממש ליד הכיתוב.

לקחתי דף שכבר היו עליו העיגולים המנוקדים והוספתי אבני שיבוץ מכל מיני סוגים..סרט סטן ירוק, סרט אורגנזה מכווץ בהדבקה וכמה פרחים יפים.

וזו סבתא שלי ז"ל. סבתא בתיה (בסה).שלצערי הרב אין לי הרבה זכרונות ממנה כי גרנו רחוק והיינו נפגשים בעיקר בחגים. אני לפעמים כל כך מקנאה בבני דודים שלי שגרו ממש צמוד אליה וחוו איתה כל כך הרבה...

עשיתי חיפוש באינטרנט אחרי שירים על אמא, וזה שיר של שימי תבורי שמצאתי, שיר שהמילים שלו כל כך מתאימות לה. ולמה שאמא שלי מרגישה כלפיה.

מבחינת העיצוב צבעתי את הבריסטול הלבן עם דיו דיסטרס תכלת. חותמת שאני אוהבת עם אותו הדיו. את הלבבות קישטתי עם אבני שיבוץ בצורת לבבות בצבע טורכיז. הוספתי פרחים וכפתורים וזהו...הדגש הוא בעיקר על השיר ועל התמונה שלה (שהיא בעצם תמונה די נדירה)

את הדף הזה עשיתי כבר באלבום של שירז. אני מאד אוהבת את העיצוב הזה ולכן חזרתי עליו גם פה. סרקתי את התמונה המקורית ופיתחתי בגודל 13/18 . לכלכתי את התמונה עם דיו דיסטרס חום וירוק וזה יצא דווקא לא רע בכלל. התחלתי לשרוט את התמונה אבל ראיתי שבכלל לא רואים את זה בגלל הרקע של התמונה. אז הפסקתי ופשוט התחלתי ללכלך.




פה אמא שלי בת 17 בחתונה של אחותה הגדולה.

לפני הדף הזה יש עוד שני עמודים עם תמונות של כל האחים והאחיות כולל ההורים של אמא שלי, פשוט הייתה תקלה קטנה והיו חסרים לי מדבקות של אותיות להשלים את הדף ולכן אני לא מעלה אותם כרגע...כשאמצא תחליף לאותיות האלה אני אוסיף ותוכלו לראות.

מאוהבת בדף הזה!

את הבובת דיגום הכנתי מהדפים של האלבומים הישנים של אמא שלי שאותם פירקתי



אחד מהדפים הראשונים שעיצבתי, (הרי לא עשיתי את האלבום לפי הסדר) אני מאד אוהבת את הדף הזה, השתמשתי בתליון שמש שזכיתי אצל נתנאלה. ובכווץ של סרט תחרה . בפרחים הכי יפים.
קצת תקריבים לדף הזה:

כאן עשיתי משחקי גובה עם הכלניות. מקווה שאפשר לראות את זה...

חלק מהעיגולים כאן מובלטים,

את הדף הזה אני ממש , אבל ממש לא אוהבת. ניסיתי לעשות משהו שראיתי בבלוגים אחרים ואהבתי מאד, רק שלי זה לא הצליח...

את התמונה הזו עשיתי בהגדלה, אחרי שסרקתי אותה מתמונה קטנה יותר(בדף הבא תוכלו לראות את המקור)

התעללתי בתמונה, שרטתי אותה עם נייר זכוכית, לכלכתי אותה בדיו חום וירוק, ואני מתה על התוצאה!!!
לכל בנות ישראל יש תמונות כאלה מהטירונות, ומי שאין לה שתקום! חחח... אפילו לי יש!!!למרות שבטירונות לא הרגשתי הכי יפה בעולם...

עשיתי טירונות בג'וליס, באוגוסט , שיא החום, באוהללללים!!! והרגשנו די ג'יפות רוב הזמן. אני זוכרת שבהפסקות שעשו לנו לפחות פעמיים ביום כדי שלא ימס לנו המוח באופן טוטאלי...שכבנו מעולפות באוהלים עם חזיות. ואפילו אז התגלגלנו מצחוק כל הזמן. הטירונות הייתה בשבילי התקופה היחידה בצבא שבה היה לי כיף. שם הכרתי את אריאלה שלי, רגע!!! בעצם הכרנו ברגע שעלינו לאוטובוס שיקח אותנו לבקו"ם. ומייד הייתה בנינו אהבה ממבט ראשון ונהיינו חברות, עד היום! 20 שנה אנחנו סוגרות בשנה הבאה!!! בקיצור....אז אריאלה, שכמעט אף פעם אני לא קוראת לה בשמה אלא בערך מהיום השני לטירונות הדבקתי לה את השם רושקה, ומאז היא רושקה שלי ואני רושקה שלה. ואפילו הילדים שלה קוראים לנו ככה....חחח.

אז כדי להנציח את הרגעים הכייפים שלי איתה בטירונות שהפכו למופע קומדי סטור של ממש הייתי חייבת להצטלם איתה. ועוד תמונה אחת לבד.

ונחזור לעניינינו...
אני מתה על הדף הזה!!!

לא היה לי מושג איך לעצב אותו, התחלתי לגזור את שני הדפים האלה שהיו מובטלים במשך המון זמן, פשוט לא נראים לי מתאימים לכלום, אחרי שחתכתי אותם התחרטתי. ואז בא לי הרעיון של הפרחים והחבלים (עשיתי כרטיס ברכה באותו סגנון) והכל התחבר נהדר. הפרחים הלבנים מצויירים בטוש שקפים שחור על שקף, באמצע חותמת עגולה ועל הכל עברתי עם דיו סטזון לבן.
קצת תקריבים לדף המקסים הזה... את הפרחים פינצ'צתי בפאנצ' של marvy באיזו מסיבת פינצ'וצ'ים לפני יותר משנה. ועד לרגע זה שכבו באיזו מעטפה במגרה ולא היה לי מושג איך להשתמש בהם, פתאום עלה לי רעיון למעוך אותם קצת, ללכלך אותם מעט ויצא משהו שאני מאד אוהבת.

את הדף הזה חיכיתי המון זמן לעשות, מהלתי בבקבוקון שפריצר מים עם דיו דיסטרס חום, הנחתי על הדף כל מיני ברגים גלגלי שיניים ומחוגי שעון, והשפרצתי את הדיו, את האותיות גזרתי מקרטון גלי והנה לכם דף מגניב שלדעתי יושב בול על תמונת האופנוע השובבה הזו....


גם את הדף הזה אני לא אוהבת, לא את הצבעים, ולא את הקישוט...רואים שלא היה לי מושג איך לעצב פה...אולי יום אחד תגיע מוזה רעננה יותר ואולי אחליף את הדף הזה.

פעם קוניטרה (סוריה) הייתה שלנו, ואמא שלי שירתה שם!!! (נראה לי עשתה חיים משוגעים)
היו תמונות שלא מי יודע מה היו מעניינות או מוצלחות, כמובן שלזרוק אותן לא בא בחשבון, (יש לי ערך רב לתמונות ולנוסלגיה) אז פשוט פינצ'צ'תי אותם בצורת עיגול, בתוך מסגרת של סקאלופ והחייאתי אותן מחדש...

סתם להשוויץ באמא היפה שלי...חחח
את הפרפר והפרח פה סרגתי לבד! מהדרכה שיש ב-youtube


שני עמודים שהם בכפולה אחת, ולכן עשיתי שימוש באותו סט של חותמות.
את ההחתמה הזו עשיתי בדיו סטזון שחור, ועליו אמבוסינג שקוף אני מקווה שרואים את זה..


אוסף של תמונות של אמא שלי כשהייתה צעירה, הייתי חייבת להשתמש במשפט הזה...מתבקש לא? דף שכולו שושנים


הו כלה יפיפייה.....
מתחת לתמונה הזו זה כיס ובו עוד תמונה דומה מהחתונה

המילה LOVE עשויה מאמבוסינג בצבע כסף. ואני ממש אוהבת את הלב מהפרחים!
ישבתי בדיזינגוף סטנר וחיכיתי לתמיר (הצלם) חיכיתי האמת המון זמן, שעה אני יושבת שם ובוהה בחלון ראווה שמולי, ואולי רק אחרי שעה ראיתי את זה כתוב על שלט ענק בחלון. אהבתי, רשמתי על איזה פתק שהיה לי בתיק וידעתי שיהיה לזה שימוש. אני מאד אוהבת את הפונט הזה ...לא זוכרת את שמו אבל זה מ-word (תראו את אמא שלי איזו מאוהבת.....)
עבודה עם חותמת אחת ושני גוונים של דיו
תמונות מירח דבש

עוד קצת תמונות מירח דבש

שיר של שלומי שבת, שכתבתי על שקף. קצת חותמות בדיו סטזון שחור.
זה דף שאני אוהבת מאד, עיצבתי אותו לאתגר ליום האם האחרון, אמנם לא זכיתי, אבל אני גאה שיצא לי דף מיוחד. את התמונות צילמה האחיינית שלי אדוה, שהיא בסה"כ בת 4 וחצי, אתם מאמנים??? תמונות מושלמות לדעתי.
חבל שאי אפשר לראות את היופי של האבנים שמודבקות, את הניצנוץ האמיתי שלהן, רציתי לעשות דף עם תמונות שלי, זו בכל זאת מתנה ממני, התמונות האחרונות הכי יפות שיש לי זה עם יעלי. אז לא יכולתי לוותר על זה. לא עיצבתי פה שום דבר באמת, רק הוספתי אבנים מנצנצות ואבני פנינים בצבע תכלת על העיצוב הקיים.
בדף של אדוה, החלטתי פשוט להמשיך את הפרחים שבחולצה שלה, האותיות גזורות מסול לבן.


ולנטינו ולנטינו.... ואני מתנצלת בפני הבנות שהשקיעו מאמץ ומחשבה בלתת לי רעיונות לשיפור הדף הזה, ולא השתמשתי בעצות שקיבלתי, פשוט כבר לא היה לי זמן להתעסק עם זה ולפרק את הדף. אבל תודה שוב על העזרה.
אין לי מילים להוסיף.... :-)
אחרונה חביבה זו דניאל, בת חודשיים בלבד.

תם ונשלם האלבום ...אבל יש עוד דברים להראות.... כמו למשל:
הבאנר שהכנתי במיוחד למסיבה של אמא: (בעוד כמה ימים כשאעלה את התמונות מהמסיבה, אני אכניס גם תמונה של הבאנר כשהוא תלוי)

אני מוסיפה עוד שני דברים לרשומה הזו...בעיקר כדי ליצור רצף.

זוכרים שסיפרתי לכם בהתרגשות שהכנתי מתנות לאורחים?

הנה, סוף סוף התמונות.

כל זוג קיבל שקית עם כרטיס ברכה בגודל 15/15 ס"מ עם דיסק.

התגובות שלהם היו נפלאות, בזמן קבלת המתנה ובמיוחד אחרי.

כחלק מההפתעה של המסיבה, החלטתי למתוח אותה קצת. באמצע המסיבה באתי אליה ליד האורחים, ואמרתי לה שאני מתנצלת שלא הכנתי לה משהו גדול כי לא היה לי זמן ולא היה לי כסף. אז בינתיים עד שיהיה זמן וכסף הכנתי לה משהו קטן בשביל תשומת הלב.

היא פתחה את הקופסא וחייכה מאוזן לאוזן- עכשיו גם לה יש מחזיק מפתחות משפחתי ויפה כמו שלי ושל אחי...

היא התחילה לדפדף בתמונות ופתאום ראיתי אותה מנשקת תמונה ופורצת בבכי..

אלו היו התמונות של ההורים שלה זכרם לברכה...

סבא וסבתא
והכנסתי גם בין התמונות שלנו ושל הנכדות והנכד גם תמונה של אמא בצעירותה.. (זה הצחיק אותה)