וואו, מזמן לא ציירתי על קירות, אני אפילו לא זוכרת מתי הייתה הפעם האחרונה, ולצייר באופן כללי לא ציירתי כבר שנה. פשוט בגלל שמצאתי אהבה חדשה והיא העיצוב אלבומים,
בחופשת הפסח הייתי בירושלים, וביום האחרון אולי שעתיים לפני שהייתי צריכה לנסוע הבייתה, התקשרתי לחברתי זיווה לקשקש...וככה איך שאנחנו מדברות היא מספרת לי שהבן שלה התחיל לצייר על הקיר והסתבך עם זה וביקש ממנה להזמין אותי לבוא לעזור לו עם זה. כשהיא שמעה שאני בירושלים היא אמרה לי: קדימה, עלי על מונית ובואי..
הגעתי אליה ומייד התחלתי בשיפוצים..חחח, התחלתי בעצם את כל הציור מחדש. כל חצי שעה בערך מישהו נכנס לחדר והתלהב, וחברתי כל פעם אומרת לי: וואי הוא ישתגע מזה, הוא לא מצפה לזה בכלל..
התוצאה יצאה כל כך יפה, השדון יצא כזה חמוד, במיוחד כשהוספתי לו שן כמו של יעל האחיינית שלי...וגם הנמשים הוסיפו עוד מתיקות...
אמרתי לחברה שלי שהיא חייבת לצלם את התגובה שלו, אני חייבת לראות את זה...כשניר הבן שלה חזר בערב מהצבא, החדר חיכה לו מסודר, הוא נכנס לחדר, הניח את התיקים שלו ויצא, ולא הבין למה אתחותו מצלמת אותו בוידאו. אחותו אמרה לו שמחכה לו הפתעה בחדר, הוא נכנס לחדר ולא מצא כלום, אפילו לא הרים את העיניים אל הקיר...הילה אמרה לו: מה לא ראיתי? והוא לא הבין מה היא רוצה ושוב נכנס לחפש. חיפש במיטה, חיפש במקרר חיפש על הריצפה...ורק על הקיר הוא לא הסתכל...ואז הוא הרים את העיניים והתחיל לצרוח משמחה, אבא שלו בחדר השני באמצע פגישת עבודה צוחק, והלקוח שלו לא מבין מה הצעקות האלה...אחר כך הוא התקשר להודות לי ואמר שזה יצא מקסים, שהוא אפילו לא יכל לדמיין בחלומות שלו שיצא לו כזה שדון.
אז תתחדש ניר ותהנה!!!
אני מעלה תמונות כדי שתוכלו להתרשם
התמונה הראשונה זה מה שניר התחיל לצייר והפסיק באמצע
פה כבר רואים התחלה של צביעה שלי ברגל של הפטריה
זה הציור המקורי,
וזאת התוצאה הסופית -אחרי שסיימתי לטפל בחמוד הזה...
נכון שיצא בונבון?!
