עבר המון המון זמן, הבלוג שלי היה שומם, לא כתבתי כלום, לא העלתי שום עבודה חדשה שלי. ולכל זה יש סיבה מצויינת.
הייתי בחופשה ארוכה ארוכה...
לא, לא נסעתי להודו...(לא בשבילי הטינופת והשנטי בנטי) גם לא לתאילנד. בטח שלא לאיים הקריביים....
אבל זכיתי בלוטו!!!! לוטו כזה שמלא בהמון המון רגעים של אושר הכי גדול בעולם!!!
החלטתי להגשים את החלום הכי גדול שהיה לי בחיים ולהפוך להיות אמא. במקרה שלי, החיים הביאו אותי להחלטה שהכי נכון לי להיות אם יחידנית, עצמאית ומאושרת בחלקה. ללא כל צורך במלחמות וחילוקי דיעות ותסכולים. אני בטוחה שיש אלפים שחושבים ממש שונה ממני, אבל זו הדרך שהכי מתאימה לי. שהכי עושה אותי מאושרת ורגועה. אחרי התנסויות רעות שהיו לי. זו הדרך שבחרתי להיות מאושרת ושהאושר שלי לא יהיה תלוי באף גורם חיצוני.
אחרי שעשיתי נקיון כללי בחיים שלי מכל הטינופת שהיתה בהם, רווח לי, נהיה לי סוף סוף שקט, אחרי שנים ארוכות של גהינום, ופתאום השמיים שלי התבהרו, הדלתות נפתחו והאושר נכנס בגדול, כל מה שרציתי, כל מה שחלמתי, שנים התפללתי. סוף סוף הבנתי מה זה להיות אישה שבאמת מאושרת ממי שאני, להיות שלמה עם עצמי, להיות שמחה בזכות עצמי ושהאושר שלי לא תלוי בקריזות של אף אחד אחר. שאני זו שמנהלת את חיי, אני בוחרת, אני מחליטה.
מאז אני עוטפת את עצמי אך ורק באנשים טובים, בכאלה שבאמת אכפת להם ממני, שהרצון שלהם שאהיה מאושרת ושמחה הוא אמיתי. בוחרת מאד בקפידה את מי שנכנס לי לחיים.
אז אחרי שעשיתי "סדר פסח" נכנסתי להריון וידעתי עוד לפני כל הבדיקות, לפני בדיקת דם ראשונה, לפני סקירת מערכות ראשונה שתגלה את מין היילוד. ידעתי וקיוותי והתפללתי שיהיו לי תאומים. חלמתי עליהם, התחננתי עליהם, וקיבלתי בדיוק את מה שרציתי, אפילו הרבה יותר טוב מכל דמיון.
בזמן ההריון התמסרתי כל כולי להנאה, להרגיש אותם זזים, להפנים כל שניה כדי לא לשכוח. חבל שאי אפשר להקליט תחושות, כי בהחלט הייתי מקליטה את התחושה המדהימה הזאת של להרגיש שני תינוקות זזים בבטן. הייתי יושבת שעות ומסתכלת איך הם זזים, מרגישה אותם מתהפכים, בועטים אחד בשני וקורעים לי את הצורה...חחחח
מדהים איך כבר בהריון יש להם אופי, כל אחד והאופי המיוחד שלו, ומדהים עוד יותר שזה ממשיך בדיוק אותו הדבר כשהם כבר יוצאים לאויר העולם.
מדהים איך כל כך התאמצתי לדמיין איך הם יראו, אל תנסו, זה לא עובד...חחחח.
הם יצאו מושלמים!!! מעבר לכל דמיון! אני כל יום מתפעלת מהם, מאיך שהם נראים. מאיך שהם זזים. מכל מה שהם עושים.
אחרי הריון שעבר ממש מהר, והאמת קשה קשה קשה, שבו נאבקתי בפחדים ובמחשבות רעות, ברגע שהיתה עולה מחשבה שמהר תגרור אותי לחרדה טבעית לתקופה כזאת, הייתי מגרשת אותה- זה מצריך המון עבודה עצמית ואמונה. הייתי משננת תפילות קבועות, נעזרתי בהמון אמונה בבורא עולם ששומע אותי ושומר עלי. וברוך השם! זה עבר בשלום! הריון תקין ובריא, והם נולדו ! היהלומים שלי , נולדו קצת מוקדם...בשבוע 34. בניתוח קיסרי מהיר, ביום הכי מושלג של שנת 2013. שני גוזלים, שני עכברונים קטנטנים...יפים ועדינים ומושלמים!!!
אושר זו מילה כל כך קטנה כדי לתאר את ההרגשה, את המציאות הזאת, את מה שהם גורמים לי להרגיש.
תאומים זו המצאה גאונית!!! כל כך מושלמת ומדהימה!
המילה הכי מתאימה לתאר את החוויה הזאת היא דווקא באנגלית- OVERWHELMING כי הכל נורא עמוס, העבודה סביבם וסביב מטלות הבית לא נגמרת, סערת רגשות חיובית, התפעלות שלא נגמרת, אושר, עייפות, התלהבות, עד עכשיו אני בכלל לא מעכלת שהם פה, שהם שלי, שאני לא צריכה לחכות יותר...
הגעתי לאמהות כל כך שלמה ומוכנה עם המון ניסיון, עם שקט נפשי, עם שמחה ענקית, עם ים של סבלנות, וזה עובד! כשיש אמא מגובשת, שמכירה את עצמה, שיודעת איזה חינוך היא רוצה עבור הילדים, יודעת בדיוק מה הגישה שלה. זה עושה את החיים יותר קלים,(אפילו שאני לבד, אפילו עם כל הבעיות הבריאותיות שלי) כשאת כזאת אין השפעה של כל מיני אנשים עם דעות מגוונות שמאד רוצים לעזור אבל בעיקר מבלבלים... האינטואיציות מסתבר עובדות מעולה. והתוצאה היא ילדים רגועים,שמחים וחברותיים...
אני לא מתביישת להגיד ולהודות בפה מלא ובראש מורם שאני גאה בעצמי מאד! על הכל, על כל הדרך, על כל יום.
אז עכשיו , כמעט שנתיים מאז הפעם האחרונה שעשיתי איזו יצירה, (אמאל'ה!!! כמעט שנתיים שלא נגעתי בכלים שלי, בחומרי יצירה, זה לא נתפס. זה לא בריא..חחח זה הרגיש לי כמו 40 שנה במדבר...חחחח)
אני סוף סוף חוזרת לעצמי, הראש מלא רעיונות, הידיים רעבות, מה זה רעבות? הם מורעבות!!! הנפש שלי צמאה ליצירה, ללכלך את הידיים. לשמח אחרים עם הדברים שאני יודעת לעשות. עכשיו אני חוזרת עם תוספת- הצילום, לוקחת אותו עוד כמה צעדים קדימה.
לאט לאט (כי להיות אמא לתאומים לא משאיר הרבה זמן פנוי...חחח) אני אתחיל למלא את הבלוג...
ויש גם הדף העיסקי שלי בפייסבוק אתם מוזמנים להיכנס, לעשות לייק, ולהינות מחידושים ועדכונים .
אשמח לראות אתכם מצטרפים לחוויה ולדרך שלי, אשמח לקרוא תגובות. מאחלת לי ולכם הרבה יצירה, הרבה אהבה וחג שמח וטעים!!!
זו תמונה מתחילת הדרך שלנו, אני והיהלומים שלי
וזו התמונה הכי מעודכנת שלהם, ממש מאתמול. בסשן צילומים בסטיילינג קייצי משגע בעיצוב של ליז שולמן. (אני כמובן מופקדת על הצילום...) היהלומים שלי בני שנה ושלושה חודשים.
הייתי בחופשה ארוכה ארוכה...
לא, לא נסעתי להודו...(לא בשבילי הטינופת והשנטי בנטי) גם לא לתאילנד. בטח שלא לאיים הקריביים....
אבל זכיתי בלוטו!!!! לוטו כזה שמלא בהמון המון רגעים של אושר הכי גדול בעולם!!!
החלטתי להגשים את החלום הכי גדול שהיה לי בחיים ולהפוך להיות אמא. במקרה שלי, החיים הביאו אותי להחלטה שהכי נכון לי להיות אם יחידנית, עצמאית ומאושרת בחלקה. ללא כל צורך במלחמות וחילוקי דיעות ותסכולים. אני בטוחה שיש אלפים שחושבים ממש שונה ממני, אבל זו הדרך שהכי מתאימה לי. שהכי עושה אותי מאושרת ורגועה. אחרי התנסויות רעות שהיו לי. זו הדרך שבחרתי להיות מאושרת ושהאושר שלי לא יהיה תלוי באף גורם חיצוני.
אחרי שעשיתי נקיון כללי בחיים שלי מכל הטינופת שהיתה בהם, רווח לי, נהיה לי סוף סוף שקט, אחרי שנים ארוכות של גהינום, ופתאום השמיים שלי התבהרו, הדלתות נפתחו והאושר נכנס בגדול, כל מה שרציתי, כל מה שחלמתי, שנים התפללתי. סוף סוף הבנתי מה זה להיות אישה שבאמת מאושרת ממי שאני, להיות שלמה עם עצמי, להיות שמחה בזכות עצמי ושהאושר שלי לא תלוי בקריזות של אף אחד אחר. שאני זו שמנהלת את חיי, אני בוחרת, אני מחליטה.
מאז אני עוטפת את עצמי אך ורק באנשים טובים, בכאלה שבאמת אכפת להם ממני, שהרצון שלהם שאהיה מאושרת ושמחה הוא אמיתי. בוחרת מאד בקפידה את מי שנכנס לי לחיים.
אז אחרי שעשיתי "סדר פסח" נכנסתי להריון וידעתי עוד לפני כל הבדיקות, לפני בדיקת דם ראשונה, לפני סקירת מערכות ראשונה שתגלה את מין היילוד. ידעתי וקיוותי והתפללתי שיהיו לי תאומים. חלמתי עליהם, התחננתי עליהם, וקיבלתי בדיוק את מה שרציתי, אפילו הרבה יותר טוב מכל דמיון.
בזמן ההריון התמסרתי כל כולי להנאה, להרגיש אותם זזים, להפנים כל שניה כדי לא לשכוח. חבל שאי אפשר להקליט תחושות, כי בהחלט הייתי מקליטה את התחושה המדהימה הזאת של להרגיש שני תינוקות זזים בבטן. הייתי יושבת שעות ומסתכלת איך הם זזים, מרגישה אותם מתהפכים, בועטים אחד בשני וקורעים לי את הצורה...חחחח
מדהים איך כבר בהריון יש להם אופי, כל אחד והאופי המיוחד שלו, ומדהים עוד יותר שזה ממשיך בדיוק אותו הדבר כשהם כבר יוצאים לאויר העולם.
מדהים איך כל כך התאמצתי לדמיין איך הם יראו, אל תנסו, זה לא עובד...חחחח.
הם יצאו מושלמים!!! מעבר לכל דמיון! אני כל יום מתפעלת מהם, מאיך שהם נראים. מאיך שהם זזים. מכל מה שהם עושים.
אחרי הריון שעבר ממש מהר, והאמת קשה קשה קשה, שבו נאבקתי בפחדים ובמחשבות רעות, ברגע שהיתה עולה מחשבה שמהר תגרור אותי לחרדה טבעית לתקופה כזאת, הייתי מגרשת אותה- זה מצריך המון עבודה עצמית ואמונה. הייתי משננת תפילות קבועות, נעזרתי בהמון אמונה בבורא עולם ששומע אותי ושומר עלי. וברוך השם! זה עבר בשלום! הריון תקין ובריא, והם נולדו ! היהלומים שלי , נולדו קצת מוקדם...בשבוע 34. בניתוח קיסרי מהיר, ביום הכי מושלג של שנת 2013. שני גוזלים, שני עכברונים קטנטנים...יפים ועדינים ומושלמים!!!
אושר זו מילה כל כך קטנה כדי לתאר את ההרגשה, את המציאות הזאת, את מה שהם גורמים לי להרגיש.
תאומים זו המצאה גאונית!!! כל כך מושלמת ומדהימה!
המילה הכי מתאימה לתאר את החוויה הזאת היא דווקא באנגלית- OVERWHELMING כי הכל נורא עמוס, העבודה סביבם וסביב מטלות הבית לא נגמרת, סערת רגשות חיובית, התפעלות שלא נגמרת, אושר, עייפות, התלהבות, עד עכשיו אני בכלל לא מעכלת שהם פה, שהם שלי, שאני לא צריכה לחכות יותר...
הגעתי לאמהות כל כך שלמה ומוכנה עם המון ניסיון, עם שקט נפשי, עם שמחה ענקית, עם ים של סבלנות, וזה עובד! כשיש אמא מגובשת, שמכירה את עצמה, שיודעת איזה חינוך היא רוצה עבור הילדים, יודעת בדיוק מה הגישה שלה. זה עושה את החיים יותר קלים,(אפילו שאני לבד, אפילו עם כל הבעיות הבריאותיות שלי) כשאת כזאת אין השפעה של כל מיני אנשים עם דעות מגוונות שמאד רוצים לעזור אבל בעיקר מבלבלים... האינטואיציות מסתבר עובדות מעולה. והתוצאה היא ילדים רגועים,שמחים וחברותיים...
אני לא מתביישת להגיד ולהודות בפה מלא ובראש מורם שאני גאה בעצמי מאד! על הכל, על כל הדרך, על כל יום.
אז עכשיו , כמעט שנתיים מאז הפעם האחרונה שעשיתי איזו יצירה, (אמאל'ה!!! כמעט שנתיים שלא נגעתי בכלים שלי, בחומרי יצירה, זה לא נתפס. זה לא בריא..חחח זה הרגיש לי כמו 40 שנה במדבר...חחחח)
אני סוף סוף חוזרת לעצמי, הראש מלא רעיונות, הידיים רעבות, מה זה רעבות? הם מורעבות!!! הנפש שלי צמאה ליצירה, ללכלך את הידיים. לשמח אחרים עם הדברים שאני יודעת לעשות. עכשיו אני חוזרת עם תוספת- הצילום, לוקחת אותו עוד כמה צעדים קדימה.
לאט לאט (כי להיות אמא לתאומים לא משאיר הרבה זמן פנוי...חחח) אני אתחיל למלא את הבלוג...
ויש גם הדף העיסקי שלי בפייסבוק אתם מוזמנים להיכנס, לעשות לייק, ולהינות מחידושים ועדכונים .
אשמח לראות אתכם מצטרפים לחוויה ולדרך שלי, אשמח לקרוא תגובות. מאחלת לי ולכם הרבה יצירה, הרבה אהבה וחג שמח וטעים!!!
זו תמונה מתחילת הדרך שלנו, אני והיהלומים שלי
וזו התמונה הכי מעודכנת שלהם, ממש מאתמול. בסשן צילומים בסטיילינג קייצי משגע בעיצוב של ליז שולמן. (אני כמובן מופקדת על הצילום...) היהלומים שלי בני שנה ושלושה חודשים.